האם כל הרמת משא כבד או צחוק מתגלגל מעוררים בך חשש לבריחת שתן? חווה לעתים קרובות תחושת דחיפות מציקה למתן שתן? כ-17% מהאוכלוסייה תתמודד בשלב כזה או אחר עם שלפוחית רגיזה. זוהי אחת התופעות המתסכלות והבלתי נעימות וכשהתופעה חמורה, היא יכולה להקשות מאוד על שגרת החיים. היצע הטיפולים בעבר היה מצומצם למדי וכלל ניתוחים פולשניים הכרוכים בסיכונים וזמן התאוששות ממושך. פיתוחים רפואיים עכשוויים, מאפשרים להקל משמעותית בסימפטומים ולנהל את המצב בצורה טובה בהרבה, באמצעים בטוחים יותר, יעילים יותר ועם תופעות לוואי מינימליות. בעזרת תרגולי חיזוק, הזרקת בוטוקס או השתלת קוצב עצבי, ניתן להשיב את השליטה אל חייך ולשפר משמעותית את איכות החיים. כאן נוכל ללמוד על כל השיטות לטיפול בשלפוחית רגיזה, בתוספת כמה טיפים מהיועצת ששווה לגזור ולשמור. אז קדימה, מתחילים.
למי מתאים הטיפול?
ישנה אמונה נפוצה מאוד, עד שכמעט הפכה לעובדה, כי תסמונת שלפוחית רגיזה היא “בעיה נשית”. למעשה, נתונים סטטיסטיים מראים שהתסמונת נפוצה באותה שכיחות אצל גברים ונשים כאחד. על אף שהתופעה נפוצה יותר בנשים לאחר לידה, ככל שהגיל עולה, נוכל לזהות תסמיני שלפוחית רגיזה גם בקרב גברים רבים (כ-30% מגברים ונשים כאחד וההסתברות עולה עם הגיל).
כל הסימנים המקדימים
במידה והינך חווה את התופעות הבאות, או חלק מהן, שווה לפנות לאורולוג/גניקולוג מומחה ולקבל אבחון וייעוץ להמשך טיפול.
- בריחת שתן – אם קיים קושי להחזיק שתן ולעתים נדרש ממש לרוץ לשירותים, אם שיעול, עיטוש או פעילויות מאומצות גורמים לדליפה, הדבר עשוי להעיד על שלפוחית רגיזה.
- נוקטוריה – צורך מוגבר בהטלת שתן בלילה. אם הצורך בשחרור מעיר אותך בלילה יותר מפעם אחת, זהו סימן לנוקטוריה – מאפיין מובהק של שלפוחית רגיזה.
- מתן שתן בתכיפות גבוהה – התעוררות צורך למתן שתן במספר רב של אירועים לאורך היממה מהווה נורה אדומה נוספת. לרוב, 8 אירועים ומעלה נחשבים כחריגה מהנורמה. כמובן שיש לבחון שהמצב חוזר על עצמו לאורך תקופה.
- תחושת דחיפות – עם הזמן, נתחיל לזהות שדחיפות הצורך במתן שתן מתגברת. לפעמים, נרגיש צורך דחוף וחזק ממש יש מאין ונגלה שמה שלפני רגע לא הורגש בכלל, הופך עכשיו למצב חירום ממש.
טיפ היועצת
שלפוחית רגיזה היא תופעה די נפוצה, אך היא לא הגורם היחיד לתסמינים שהזכרנו. נשים רבות במהלך היריון או לאחר לידה עשויות לחוות את התופעות. גם גירויים וזיהומים במערכת השתן והערמונית עשויים לגרום לתופעה. לפני שניגש לתוכנית טיפולים מקיפה לטיפול בשלפוחית רגיזה, כדאי לשלול לפני כן את האפשרויות הפשוטות יותר. לעתים, תרגילים, כמו קיגל, או טיפולים פשוטים לחיזוק רצפת האגן יכולים לפתור את הבעיה. בהרבה מקרים, התופעה גם יכולה פשוט לחלוף מעצמה. לכן, חשוב לקבל ייעוץ ממומחה למערכת השתן לפני שנפנה לכל אפיק טיפולי.
אז איך מטפלים?
בשלב הזה, לאחר שזיהינו שהתופעה נמשכת לאורך זמן ואין הקלה (ואולי אפילו ישנה החמרה) ושללנו כל גורם אחר, הגיע הזמן לבחון את אפשרויות הטיפול שלנו. כשזה מגיע לטיפול בשלפוחית רגיזה, קיימות שלוש אפשרויות עיקריות.
טיפול תרופתי
קיימים מגוון טיפולים תרופתיים שיכולים לשפר את תפקודה של מערכת השתן. כדי להבין כיצד הטיפול התרופתי פועל, יש להבין מה למעשה קורה בגוף שלנו במהלך התמודדות עם שלפוחית רגיזה. קולטנים עצביים המכונים “קולטנים מוסקריניים” אחראים על התכווצות השלפוחית. במצב תקין, הקולטנים יופעלו אך ורק כאשר השלפוחית מלאה. עם התמלאות השלפוחית, יעביר המוח פקודה לקולטנים לכווץ את שרירי השלפוחית זוהי למעשה תחושת הדחיפות שאנו חווים. שלפוחית רגיזה נגרמת פעמים רבות עקב פעילות משובשת של הקולטנים המוסקריניים וכך נחווית תחושת דחיפות והתכווצות שלפוחית גם כשהשלפוחית לא מלאה.
הטיפול התרופתי מאפשר חסימה של הקולטנים המוסקריניים וכך נמנעת התכווצות מופרזת של השלפוחית. השלפוחית תהיה רפויה יותר ותוכל להכיל יותר שתן מבלי לעורר תחושת דחיפות או לגרום לבריחת שתן.
השתלת קוצב עצבי
זהו אחד הפיתוחים המתקדמים והחדשניים ביותר לשיפור השליטה בשלפוחית. על אף שמדובר בטיפול יחסית חדש, יש לו היסטוריה מחקרית ארוכה ביותר בניסויים רבים שנעשו וקיימים אחוזי הצלחה די גבוהים. אם טיפולי הנוירומודולציה של העבר דרשו טיפול חודרני ובלתי נעים על ידי שימוש באלקטרודות המוחדרות אל הסוגרים, הרי שהיום קיים קוצב פחות פולשני המושתל על ידי מחט דקיקה אל עצב העצה (באזור הגב התחתון). על ידי שידור אותות חשמליים אל העצב, ניתן ממש “לאתחל” את העצב ולשפר משמעותית את השליטה בשלפוחית. מחקרים הראו כי הטיפול הפחית את כמות דליפות השתן ב-90% והוריד את הדחיפות בשיעור גבוה מאוד.
הזרקת בוטוקס לדופן השלפוחית
סביר להניח ששמעת כבר יותר מפעם על החומר המהפכני שנמצא בשימוש כמעט בכל קליניקה לטיפולים אסתטיים היום. הבוטוקס מספק היום מענה למגוון רחב של טיפולים – מהחלקת קמטים ועד לפיסול פנים ומאפשר ליהנות מתוצאות משמעותיות מאוד בתהליך פשוט יחסית.
בשנים האחרונות, החל שימוש נרחב בהזרקת בוטוקס לדופן שלפוחית השתן כטיפול יעיל לשלפוחית רגיזה. החומר מחליש את פעילות שריר השלפוחית, מפחית התכווצויות ומאפשר שליטה טובה יותר בתחושת הדחיפות ובבריחות השתן.
כמובן שאם כל אחד מהטיפולים יימצא לא יעיל, או אם יומלץ לך אחרת על ידי רופא מומחה, יידרש ניתוח פולשני להגדלת השלפוחית. כיום, הניתוחים הללו נעשו נדירים עקב היצע הטיפולים החדשני.
כל מה שצריך לדעת לקראת הטיפולים
כאמור, השלב הראשוני והחשוב ביותר לקראת כל אחד מהטיפולים, הוא ייעוץ מקצועי על ידי רופא מומחה. לא משנה באיזה טיפול נבחר, ראשית מומלץ לעבור מספר בדיקות.
- יש לבצע בדיקת שתן ותרביות כדי לשלול זיהומים, ציסטות או אבנים בכליות שעלולים לגרום לתסמינים דומים.
- לאחר מכן, נבצע בדיקת אולטרסאונד לדרכי השתן כדי לחפש אחר ממצאים חריגים.
- במידה ולא יימצאו ממצאים חריגים, נופנה לבדיקה אורודינמית. מדובר בבדיקה לא כל כך נעימה והיא כוללת החדרת קטטר דק אל צינור השתן שעלול לעורר תחושת צריבה וגירוי. הבדיקה נמשכת כשעה. לפני הבדיקה, חשוב שנשתה כליטר מים ונגיע עם שלפוחית מלאה. הבדיקה תאפשר לרופא להעריך את מצבה התפקודי של השלפוחית ולייעד את הטיפול המתאים ביותר למצבך.
דגשים לטיפול התרופתי
לפני התחלה בטיפול תרופתי יש לבחון את ההיסטוריה הרפואית ולוודא כי לא קיימת כל רגישות לתרופות או טיפולי ומצבי עבר שעלולים להתנגש עם הטיפול התרופתי. לאחר קבלת מרשם מהרופא המומחה, ניתן להתחיל מיד בטיפול התרופתי ולנהל מעקב אחר התוצאות.
דגשים להשתלת הקוצב
יש להגיע אל הרופא המטפל עם מספר מסמכים:
- “יומן השתנות” שניהלנו בחודשים האחרונים המפרט את הרגלי מתן השתן שלנו.
- תוצאות הבדיקות שציינו שבוצעו על ידי אורולוג/גניקולוג.
- היסטוריה רפואית מלאה, לרבות טיפולים קודמים שנוסו.
לפני השתלת הקוצב הקבוע, ייערך ניסוי בן שבועיים-חודש אל ידי הצמדת קוצב חיצוני. חשוב לנהל מעקב קפדני בתקופה זו ולציין ביומן את שגרת הטלת השתן. כך ניתן יהיה להעריך מראש את הצלחת הטיפול הקבוע ולערוך תיאום ציפיות יעיל.
דגשים להזרקת הבוטוקס
יש לספק לרופא המטפל היסטוריה של השימוש בבוטוקס בעבר והיסטוריה רפואית כוללת לצד תוצאות כל הבדיקה. לאחר הערכה ראשונית, ניתן יהיה פשוט לקבוע תור לקליניקה ולעבור את הטיפול.
מה צפוי לי במהלך הטיפולים?
תהליך טיפול תרופתי
זהו למעשה התהליך הפשוט ביותר. ישנם טיפולים תרופתיים רבים ומגוונים בשוק וביניהם: דטרוסיטול, וסיקר, לירינל, ספזמקס, טוביאז ועוד תרופות רבות אחרות.
טיפ היועצת
חשוב לזכור כי הטיפול התרופתי נמצא יעיל רק בכ-40% מהמקרים ולכן מומלץ לערוך מעקב ולוודא כי הטיפול אכן עוזר. חשוב שנשתף את הרופא המטפל במעקב שלנו ונבחן הם יש צורך באפיקים טיפוליים אחרים. ככל שנשמור על ערנות, כך נוכל למצוא מענה יעיל תוך זמן קצר יותר.
תהליך השתלת הקוצב
במידה וזוהה שיפור משמעותי במצב לאחר ההתנסות עם הקוצב החיצוני, נגיע אל המוסד המטפל לצורך ההשתלה הקבועה. הטיפול נעשה לרוב במסגרת אמבולטורית ולא ידרוש אשפוז. אלחוש האזור נעשה על ידי הרדמה מקומית או זריקת טשטוש. כאן, עשויות להתבצע שני סוגי השתלה בהתאם למצב והמלצת הרופא:
- קוצב חיצוני קבוע – בתהליך זה תוחדר מחט דקיקה אל אזור הגב התחתון ותושחל אל מסלול עצב העצה. המחט מחוברת אל קוצב קטן. לאחר ההשתלה, נעבור סדרה של 10-12 טיפולים בני חצי שעה מדי שבוע, בו ייחשף האזור לאותות חשמליים. מטרת הטיפול היא לתרגל את תפקוד העצב עד להשגת השינוי המיוחל. לאחר מכן, יידרש טיפול אחת לחודש כדי לשמר את התוצאות לאורך זמן.
- קוצב סוגרים – השתלת קוצב קבוע בגב התחתון המשדר אותות באופן קבוע. הטיפול במקרה הזה הוא מתמשך ויימצא תחת מעקב במשך 5-6 שנים.
ההתאוששות היא קצרה וניתן להשתחרר הביתה באותו היום.
תהליך הזרקת בוטוקס
ההרדמה מתבצעת בשתי דרכים, על פי שיקול דעת הרופא. במקרים מסוימים תידרש הרדמה כללית ובאחרות, יבוצע אלחוש בלידוקאין באמצעות קטטר. לאחר השפעת ההרדמה, יוחדר ציסטוסקופ אל צינור השתן ודרכו תושחל המחט גמישה ייחודית. לאחר החדרת המחט לנקודה המתאימה, הבוטוקס יוזרק במספר נקודות בחלקה האחורי והצדי של דופן השלפוחית.
כך נתחזק את התוצאות לאורך זמן
החלק החיובי ביותר בטיפולים השמרניים בשלפוחית רגיזה, היא שההחלמה קצרה ביותר וניתן לחזור לשגרה עוד באותו היום. עם זאת, חשוב שנשמור על המצב החדש ונתחזק אותו על ידי תרגול ההרגלים והישמעות לכל המלצות הרופאים. במידה ובחרת בהזרקת הבוטוקס לשלפוחית, יהיה צורך לחזור על הטיפול אחת לחצי שנה.
טיפ היועצת
מדובר בתהליך שעלול לקחת זמן ודורש מאיתנו הרבה משמעת עצמית, אבל זה בדיוק אחד מהמקרים בהם הדרך הארוכה היא הקצרה ביותר. במידה ומדובר בתופעה יחסית קלה וחדשה, ייתכן מאוד שעל ידי תרגילים לאימון שלפוחית השתן, בשילוב עם שינויים באורח החיים ושגרת היום שלנו, נוכל לקבל שליטה מחודשת על הטלת השתן. בסופו של דבר, לא משנה באיזה אפיק טיפולי נבחר, תסמונת שלפוחית רגיזה היא מצב רפואי שיש לנהל בתבונה. גם אם התרגול לא ייתן פתרון שלם, מדובר בכלי שחשוב שנרכוש כדי לנהל בצורה יעילה יותר את המצב בשילוב עם טיפולים אחרים.
תרגול לאימון השלפוחית
מומחים רבים מציעים סדרות תרגילים לשיפור השליטה בשלפוחית ויוכלו ללוות אותך לאורך כל התהליך ולבצע מעקב על התקדמותך. במהלך סדרת התרגילים, יהיה עליך לנהל יומן על שגרת מתן השתן שלך לאורך היום ולזהות דפוסים שחוזרים על עצמך על מנת שניתן יהיה לתת מענה לנקודות התורפה שלך.
התאמת המצב לאורח החיים
בנוסף, נלמד בטיפול כיצד לתכנן את היום סביב המצב החדש, לתכנן מראש ביקורים בשירותים כדי למנוע מצבי חירום ומאילו מזונות ומשקאות מומלץ להימנע. עם הזמן, נלמד כיצד להסיר מהתזונה שלנו משתנים טבעיים כמו קפה ומשקאות אחרים עשירים בקפאין כמו קולה או תה, משקאות אלכוהוליים ומזון עתיר נתרן, משפרי טעם וחומרים משמרים. במקרים רבים, שינויים משמעותיים באורח החיים ותרגול יעיל, יכולים לשפר את המצב משמעותית ללא צורך בטיפולים נוספים.
תופעות לוואי
מטופלים שונים מדווחים על תופעות לוואי שונות והטווח די רחב כשזה מגיע לטיפול התרופתי ולהזרקות הבוטוקס. התופעות הנפוצות יותר כוללות:
- תחושת בחילה ורפלוקס
- עייפות וסחרחורות
- עצירות
- טשטוש בראייה
- יובש בעיניים ובפה (תחושת “צמר גפן”)
במידה וחלה אצירת שתן לאורך זמן, עליה בדופק או בלחץ הדם, שינויים קיצוניים במצב הרוח או אם קיימת בצקת באזור המפשעה, יש לפנות בדחיפות לרופא המטפל לקבלת ייעוץ.
לאחר השתלת הקוצב, תחושת עקצוצים, נקישות או משיכות באזור השלפוחית הן טבעיות ויפחתו ככל שהזמן יחלוף.
האם קיימים סיכונים?
הסיכונים בטיפולים הם די מינימליים ושיעורי ההצלחה גבוהים למדי עם השתלת הקוצב והזרקות הבוטוקס. הטיפולים התרופתיים, כאמור, יעילים רק למקרים מסוימים וחשוב שנערוך מעקב.
קיים סיכון נדיר להתפתחות גלאוקומה עקב הטיפולים ולכן, במידה וחל טשטוש חמור ומתמשך בראייה, יש לפנות באופן דחוף לרופא המטפל. יש לעקוב אחר התחושה בעת מתן שתן ובמידה וישנם זיהומים, כאבים מתמשכים או צריבה בעת מתן השתן או באזור השתל, יש לפנות באופן דחוף למיון לקבלת טיפול.
שיפור משמעותי באיכות החיים
כבר בשלבים הראשונים של הטיפולים, נוכל להבחין בשינוי המשמעותי. הקשיים המביכים והמתסכלים שמגיעים עם תסמונת השלפוחית הרגיזה יפחתו עם הזמן ויאפשרו לנו שליטה טובה יותר. ניהול מעקב רשום ומסודר יוכל לעודד ולדרבן אותנו להמשיך ולהתמיד בטיפול ולהקפיד על אורח החיים החדש. תחזוקה נכונה, הקפדה על אורח חיים בריא ועל הרגלים טובים, יאפשרו לנו לחזור לפעילויות רבות שכבר זמן רב ויתרנו עליהן כמו פעילויות ספורטיביות, הרמת משאות כבדים או פשוט – לתת לצחוק מתגלגל להשתחרר ללא כל חשש. בסופו של דבר, אנו נוכל ליהנות משגרת חיים תקינה ושפויה יותר, מבלי להשתעבד לשלפוחית השתן שלנו.
כמה עולה הטיפול?
כמגוון הטיפולים, כך גם מגוון המחירים. בעוד שניתוח פולשני להגדלת השלפוחית עשוי לעלות כמה אלפי שקלים, בהתאם לכיסוי קופת החולים שלך והמוסד הרפואי בו בחרת לעבור את הניתוח, טיפול תרופתי יעלה עשרות שקלים בלבד ומכוסה בסל התרופות.
שני הטיפולים היעילים והמובהקים יותר, אמנם, מגיעים בעלויות מורכבות יותר.
טיפול הבוטוקס דורש תהליך ציסטוסקופיה – החדרת צינורית אל צינור השתן דרכה תוחדר מחט המזרק. התהליך ועלות החומר יחד מרכיבים את מחיר הטיפול. בעוד שעלות החומר עצמו נעה בין 500-1500 ₪, עלות התהליך עצמו משתנה באופן ניכר על פי הרופא המטפל והמוסד הרפואי בו נבחר. החדשות הטובות הן שהטיפול מכוסה במסגרת הביטוח המשלים של רוב קופות החולים וכרוך בהשתתפות עצמית המשתנה בין הקופות ופוליסות הביטוח. זו הזדמנות מצוינת לבחון בדיוק מה נותן לנו הביטוח המשלים ולקבל החלטות שיאפשרו לקבל את הטיפול במחיר המשתלם ביותר. חשוב, אמנם, לזכור כי הטיפול מספק תוצאות זמניות בלבד, למספר חודשים.
מחיר טיפול הנוירומודולציה, לעומת זאת, עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים. בשנה שעברה, נכנס הטיפול אל סל הבריאות הממלכתי וניתן להשיג אותו בהשתתפות קופת החולים. מאחר ומדובר בתוספת חדשה יחסית לסל הבריאות, חשוב שנברר מול קופת החולים כמה יידרש מאיתנו להוציא מכיסנו כדי לקבל את הטיפול.